פסטיבל לסרטים תיעודיים, בינוני בגודלו, שנערך בחודש מאי בברצלונה. בפסטיבל מוצגים סרטים תיעודיים באורך מלא, וסרטים תיעודיים קצרים.

הפסטיבל כולל מספר מסגרות תחרותיות נושאות פרסים כספיים: הסרט התיעודי הטוב ביותר ופרס לכישרון עולה. בקטגוריות אחרות ניתנים פרסים סמליים או שווי ערך בהשכרת ציוד (להפקות מקומיות כמובן).

במהלך הפסטיבל אחד האירועים הגדולים הוא אירוע פיצ'ינג גדול שאליו מגיעים מאות נציגים מ-36 מדינות אשר צופים בעשרות פרויקטים בינלאומיים.

מכיוון שתוכנית הסרטים נבחרת על ידי מנהלי התכנייה, ניתן לעיתים למצוא בפסטיבל סרטים שהם בני שנתיים ואפילו שלוש.

פסטיבל בינלאומי לסרטים מכל הז'אנרים (עלילתי ותיעודי) הנערך מדי שנה בין החודשים מרץ או אפריל בהונג קונג מאז נוסד ב-1976.

כמות המבקרים בפסטיבל היא כ-600 אלף איש מתוכם כ-6,000 אנשי תעשייה. הפסטיבל מקרין כ-300 סרטים המגיעים מכ-60 מדינות המוקרנים בעשרה מוקדים שונים במהלך ימי הפסטיבל.

לצד סרטים ארוכים וקצרים (תיעודיים ועלילתיים) מתקבלים לפסטיבל גם סרטי אנימציה וסרטים ניסיוניים.

מעבר להקרנות נערכים שלל אירועים מיוחדים מרטרוספקטיבות ועד להרצאות, פאנלים וסדנאות שחלקם פתוחים לציבור הרחב.

אחד המוקדים המרכזיים של פסטיבל בגודל כזה הוא ללא ספק שוק הסרטים שיש בו שעל פי עדות המארגנים, מושך אליו אלפי אנשי מקצוע.

ישנן מספר מסגרות תחרותיות בפסטיבל: תחרות קולנוע צעיר, תחרות סרטים תיעודיים, תחרות איגוד המבקרים לסרטים אסיאתיים, תחרות הסרט העלילתי הזר ותחרות סרטים קצרים.

פסטיבל לקולנוע תיעודי המתקיים מדי שנה בחודש דצמבר בעיר גואנגג'ואו שבסין הוא אחד מפסטיבלי הקולנוע התיעודיים הגדולים בעולם. בפסטיבל מסגרות תחרותיות נושאות פרסים והקרנות רגילות של סרטים בנושאים שונים. הפרסים ניתנים על ידי השופטים וישנם גם פרסי חביב הקהל. חלק מהסרטים מחולקים לקטגוריות לא שגרתיות כמו סרטים העוסקים בנושאי מדע וטכנולוגיה וסרטים העוסקים בנושאי תרבות והיסטוריה. כמו כן נערכים סמינרים שונים וימי עיון לאנשי מקצוע.

לצד הפסטיבל מתקיים שוק סרטים גדול, אליו צריך לגשת ולהירשם בנפרד (באמצעות אתר האינטרנט של הפסטיבל) מועד ההגשה האחרון לשוק הסרטים הוא סוף יולי.

הקולנוע הישראלי מאוד פופולארי בפסטיבל וכל שנה מוקרנים בו מספר סרטים, על כן כדאי מאוד להגיש מועמדות, בייחוד אם מדובר בסרטים באורך מלא.

פסטיבל בינלאומי לקולנוע דוקומנטרי, המתקיים במהלך חודשים מאי ויוני בערים אוקלנד ווולינגטון שבניו זילנד. הפסטיבל נוסד בשנת 2005 והוא מציג, על פי הצהרתו, סרטים שזכו בהצלחה בפסטיבלים אחרים או שזכו בשבחי הביקורת. בשנים האחרונות נוספה גם קטגוריה נפרדת של סרטים ניו זילנדיים. זהו הפסטיבל המרכזי בניו זילנד לקולנוע תיעודי. מוקרנים בו למעלה מ-70 סרטים מרחבי העולם, קצרים וארוכים ופוקדים אותו כ-12 אלף איש.

הפסטיבל מחלק פרסים במספר קטגוריות, אולם רוב הפרסים שמורים לתוצרת הניו זילנדית בקטגוריות הסרט הטוב ביותר והבמאי, הפרסים לעריכה, לצילום, ופרס לסרט או סדרת רשת. לסרטים בינלאומיים מוענקים פרסים בקטגוריות: הסרט הארוך, הסרט הקצר, והבימוי הטובים ביותר.

במקביל לפסטיבל נערך פורום מקצועי הנקרא Screen Edge  שבמהלכו מתקיימות הרצאות וסדנאות במגוון נושאים הרלוונטיים לתעשייה. כמו גם סדנא ליוצרים צעירים תחת הכותרת Doc Lab שמפגישה את היוצרים עם אנשי תעשייה בינלאומיים.

הקולנוע הישראלי זוכה לייצוג נכבד בפסטיבל ואין כמעט שנה בה לא הוקרנו סרטים מישראל.

בשנת 2020 ו-2021 הפסטיבל התקיים במתכונת דיגיטלית למשך חודש.

פסטיבל לסרטים דוקומנטריים הנערך פעם בשנתיים (הפסטיבל האחרון התקיים באוקטובר 2019) בעיר ימאגאטה שביפן. הפסטיבל נוסד בשנת 1989 וכולל מסגרת תחרותית בינלאומית לסרטי תעודה באורך מלא.

המסגרת התחרותית של הפסטיבל כוללת מספר מצומצם ביותר של סרטים מרחבי העולם, כ-15 בלבד. אולם בפסטיבל עצמו מוקרנים כ-250 סרטים ופוקדים אותו כ-25 אלף איש.

נוסף למסגרת התחרותית המרכזית מתקיימות בפסטיבל תכניות שונות לסרטים אסיאתיים ומקומיים וגם תוכניות המיועדות לסרטים תיעודיים אמנותיים, סרטים שהוזמנו להשתתף במיוחד בפסטיבל ותוכניות נושאיות המעניקות פוקוס לסרטים מההווה ומן העבר.

בפסטיבל נערכות סדנאות והרצאות של אנשי התעשייה הדוקומנטרית תוך התמקדות בתעשייה האסייתית.

פסטיבל בינלאומי לסרטים דוקומנטריים המתקיים בעיר סלוניקי שביוון מידי חודש מרץ מאז הוקם ב-1988. שימו לב, לא להתבלבל עם פסטיבל בינלאומי נוסף שמתקיים בעיר בחודש נובמבר.

בפסטיבל מוקרנים מעל 200 סרטים במסגרות שונות ומגיעים אליו למעלה מ-35 אלף צופים מדי שנה. במקביל להקרנות נערכים מספר אירועים נוספים כמו לדוגמא אירוע פיצ'ינג, סדנאות, פאנלים ושוק סרטים המושך אליו אנשי תעשייה רבים ממדינות הבלקן.

הפסטיבל משתמש במסגרות של מחוות ורטרוספקטיבות על מנת להתמקד ביוצרי סרטים תיעודיים משמעותיים מרחבי העולם. כמו כן, ישנו חלק מיוחד המוקדש לסרטי תיעודה המיועדים גם לילדים.

פסטיבל בינלאומי לסרטי תעודה המתקיים בתחילת מאי בעיר טאיפיי שבטאיוואן מאז נוסד בשנת 1998.

בפסטיבל מסגרת תחרותית אשר מעניקה פרסים בשתי קטגוריות בינלאומיות. סרטים באורך מלא וסרטים קצרים. כל מהדורה של הפסטיבל מקרינה בסביבות 130 סרטים. ולפסטיבל מגיעים כ-25 אלף איש.

בנוסף להקרנות השוטפות של קולנוע תיעודי עכשווי מקיים הפסטיבל מחוות ליוצרים וסרטים נבחרים. כמו כן מתקיימות במסגרת הפסטיבל סדנאות מקצועיים ליוצרים דוקומנטריים.

בשנים האחרונות לא הייתה נוכחות גדולה של סרטים ישראלים בפסטיבל.

פסטיבל שהוקם בשנת 1999 ומתקיים בחודש ספטמבר בעיר טאיפיי שבטאיוואן. זהו פסטיבל גדול יחסית שמגיעים אליו למעלה מ-100 אלף איש הצופים בכ-160 סרטים מ-40 מדינות שונות. רוב הקהל, על פי האתר הרשמי של הפסטיבל, מורכב מצופים צעירים יחסית.

בפסטיבל שתי מסגרות תחרותיות בהן מוענקים פרסים כספיים: התחרות המרכזית ותחרות המיועדת ליוצרים צעירים מרחבי העולם. בפסטיבל גם חלק המוקדש לסרטים קצרים וסרטי אנימציה.

כמו כן קיימות בפסטיבל מספר מסגרות שאינן תחרותיות: מסגרת לקולנוע אסיאתי, מסגרת המוקדשת ליוצרים בהווה ובעבר.

בשנים האחרונות יש ייצוג נאה לקולנוע הישראלי אשר גם מצליח לקטוף פרסים. בפסטיבל של 2013 זכה בפרס הגדול סרטו של תום שובל, "הנוער". ב- 2014 "בית לחם" של יובל אדלר זכה בפרס חביב הקהל. ב-2015 זכה הסרט "הגננת" של נדב לפיד בפרס הסרט הטוב ביותר.

פסטיבל חדש יחסית שהוקם ב-2006 ונערך בעיר האג אשר בהולנד בסוף חודש מרץ. הפסטיבל מתמקד בנושא זכויות אדם ומעניק שני פרסים, לסרט עלילתי באורך מלא ולסרט תיעודי באורך מלא. הפרסים מוענקים לאנשים הפועלים להגנה על זכויות האדם.

פרס נוסף מוענק לסרט המתרכז בהיבטים של חוק, משפט וזכויות אדם. סטודנטים מאוניברסיטת האג מעניקים גם הם פרס וקבוצה של תלמידי תיכון, אשר נבחרים בקפידה, מעניקים פרס משלהם.

במקביל לפסטיבל מתקיימת סדנת הפקה ליוצרים מכל העולם בשם Cinema Without Borders בה מנטורים מסייעים ליוצרי סרטים לפתח פרויקטים. הפסטיבל מפעיל גם קרן קולנוע התומכת בסרטים של יוצרים ממדינות מתפתחות. תמיכה הזו אינה מיועדת ליוצרים מישראל.

בשנת 2012 הוענק הפרס הראשי לסרט התיעודי לסרטם של גיא דוידי ועימאד בורנט "חמש מצלמות שבורות".

הפסטיבל, שנחשב לאחד הגדולים בעולם, הוקם בשנת 1971 ונערך מדי שנה בסוף ינואר ברוטרדם. הפסטיבל כולל מגוון רחב של ז'אנרים ואירועים כגון פאנלים, תערוכות, סדנאות ועוד. קולו הייחודי מתבטא בעדיפות שניתנת בו לסרטים עצמאיים, חדשניים ובעלי אופי ניסויי.

הפסטיבל מעניק מספר פרסים כספיים במספר קטגוריות, כגון חביב הקהל, בחירת סטודנטים לקולנוע ועוד. התחרות המרכזית היא תחרות ה-Tiger, שהוא גם לוגו הפסטיבל, שמעניקה פרסים לשלושה סרטים באורך מלא ושלושה סרטים קצרים.

במקביל מקיים הפסטיבל את אחד משווקי הסרטים הגדולים בעולם, Cinemart. הפסטיבל גם פועל בשיתוף עם קרן HBF (Hubert Bals Fund) המסייעת ליוצרי קולנוע ממדינות מתפתחות באסיה, אפריקה, מזרח אירופה והמזרח התיכון. (שימו לב כי תאריכי הגשות לשוק הסרטים ולתמיכת הקרן שונים וכדאי להתעדכן עליהם באתר הפסטיבל).

לפסטיבל מגיעים מדי שנה למעלה מ-300 אלף מבקרים, מתוכם כ 3,000 אנשי תעשייה. מוקרנים בו למעלה מ-700 סרטים, ארוכים, קצרים, סרטי סטודנטים, סרטים ניסיוניים